אדריכלית מירי חכם בן צבי כותבת: הקורונה עוררה את כולנו להתעורר למחשבות חדשות עלינו, על האנושות ,על הבחירות שלנו במסע הזה על האדמה.
אילן בק ו 2 אוצרות חברו יחד ואצרו 3 תערוכות שנושאן "אין גבול" .
התערוכות הוצגו שני חללים בראשון לציון ובגלרית האמנים בקרית טבעון
הוזמנו אמנים, ואני בניהם לתת פרשנות בחומר לנושא הגבול וחוסר הגבולות שאנו חווים בתקופתנו .
הפניה של אילן אלי מתחברת לעבודתי בסדנת הקרמיקה כבר כעשר שנים בפיסול ובקדרות ושותפות בכמה פרויקטים של אוצרות ועשיה אמנותית משותפת ומשתפת.
מתוך התבוננות שלי בכד מעשה ידי שנשבר נסחפתי במחשבות וזכרונות לא מודעים לחקירה של שורשי משפחתי אבי תימן.
היתמות, הדיכוי הנשי מול יופי האדריכלות והנופים היחודים גרמו לי להבין במעט את בחירתי באדריכלות כמקצוע ובחירתי בנגיעה בחומר .
נכנסתי לעיניהם של הנשים מאחורי חומות החימר ילדות אנלפביתיות ברובן ,יולדות ומגדלות ילדים מציצות אל העולם דרך מסת חומר מחוררת .
הבנתי את משיכה המתמדת שלי ביצירה האדריכלית שלי ליצירת חללים וקירות משרביות וקירות מחוררים ביוצרים קשר מורכב בין החוץ והפנים וזו התחברה ליצירת הכדים ונולדה העבודה :
"חומת חימר"
והחומה היא המבטאת את המפגש עם החומר, עם שורשי ועם שאלת הגבול והקשר ביני ובין הכאב הצרוב במשפחתי, הכאב האוניברסאלי של האנושות והכאב של הפרט .
החומה והחומר בפרשנות של גבול ומיכל ,של מסה וחלל במובן אחר מהמוכר.
ביחסים שבין הגלוי לנסתר ,בין הפנים והחוץ .
הכדים מייצגים נשיות ,חיים, כח ועוצמה אך גם שבריריות, כאב וסבל.
החומה מייצגת אלמנט סוגר, חונק, אך מנגד גם שומר ,עוטף ומחמם.
הדואליות הזו, השבר והחיבור הם העיסוק שלי בעבודה הזו.
חומת החימר היא סיום והתחלה של מסע של גילוי ברבדים רבים עמוקים ומרגשים עבורי הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית .
הסרטון המצורף מתעד את תהליך ההקמה-מוזמנים לצפות בתהליך כולו .
חומרים: סנדות ,לוחות עץ, רשת לולים, חציר, טרקוטה(שריפת ביסק ),טיח אדמה.